close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הלכות נידה ללייטים

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
כגטבתתשפ20/01/2020

שאלה:

שלום וברכה, אני אדם שלא הכי מקפיד במצוות. אני לא קורא לעצמי "לייט", כי זה לא ממש אידיאולוגי אצלי או משהו כזה, אני פשוט מתעצל, ולא מקפיד על הכל ממש. מה שנח. אנילא אומר את זה בגאווה או בהתנצחות, באמת לא, אלא כדי להסביר את השאלה שלי. אני עומד להתחתן כעת, בעז"ה, ואני מחפש רשימה קצרה וממוקדת של הלכות נידה. משהו שגם אני אוכל לשמור, הדברים הממש חשובים. שוב, אני לא מתכוון לתת ציונים מה חשוב יותר או לא, אלא מה אני אשמור או לא. חשוב לי לציין שהיום אני והחברה שלי לא שומרים נגיעה, וזה לא בכלל אופציה. אבל אחרי החתונה אנחנו רוצים לשמור נידה, בלי יותר מידי עניינים, בטח לא הרחקות. תודה

תשובה:

זו שאלה מאוד חשובה, ואני אענה עליה למרות שיש בה הסתייגות, אם כי אוסיף הקדמה-

הלכות נידה, ובכלל הלכות האישות ביהדות הם יסוד חשוב ומרכזי של הדת היהודית. בניגוד גמור למה שמקובל לחשוב בימינו, הלכות אישות ונידה נחשבים כיסוד לבית בריא, ליחסים חיוביים והם לטובת הזוג והמשפחה. לא רק כי "ככה השם אמר". ומה נעשה, אנחנו חייבים לסבול את זה. אלא ככה יותר טוב, יותר נכון ויותר בריא לזוג.
הים יש תחושה, בחוגי ה"לייטים" ורבני הלייטים, שצריך ל"תרץ" ולהסביר כל הזמן. יש את הנאורים, החכמים ואלה שמתחשבים בסבל הציבור, שיודעים כמה קשה, שמכילים כל מיני שינויים. ויש את ה"הלכתיים" שלא אכפת להם מכלום אלא מההלכה היבשה.
זו טעות, אנחנו (הכוונה כאן לכל היהודים, להסטוריה היהודית כולה), אכן מקפידים על ההלכה, אבל כי אנחנו מאמינים שזה הכי טוב לנו. בפנימי פנימיות. לא רק בגלל הגן עדן והגיהנם.

אנחנו "סומכים" על הקב"ה שהוא יודע מה טוב בשבילנו, מה נכון. ויודעים שבסופו של דבר דרך התורה היא הנכונה לנו בכל המובנים- בגוף, בנפש, ואפילו כשקשה מאוד. או כשאנחנו לא מבינים. לא תמיד "זה ישיר", לא תמיד הטובה בולטת למרחקים... אבל בסופו של חשבון האמונה ביהדות היא האמונה שדרך התורה נכונה יותר לנו תמיד. גם כשאולי לא יודעים למה. 


ובכן, אחרי זה, אלו הלכות נידה בקצרה-

כאשר אישה רואה דם הזוג מיד נאסרים. וחייבים לנקוט בהרחקות (בגלל אופי השאלה שלך אני לא אפרט כעת את ההרחקות, מבחינה הלכתית צריך להקפיד גם על הלכות "ריחוק" ואי נגיעה וכדומה... שהם מאוד מפורטים בספרי ההלכה השונים).
אבל בא נאמר שהמינימום הוא קיום יחסים ולא לישון ביחד.

מחכים לסיום הדימום (בימינו כל דימום נחשב, כולל הכל).

ואז יש לעשות בדיקה של "הפסק בטהרה", שבה האישה בודקת אם אין דם סמוך לשקיעה. אם אין, מאותו רגע היא מתחילה לספור שבעה נקיים. 

באותו זמן, צריך לעשות בדיקה נוספת (אלא אם כן במקרים מיוחדים שבהם מוותרים עליה, בהוראה ישירה של רב מורה הוראה) שנקראת "מוך דחוק", ובה מניחים עד בדיקה באותו מקום למשך כל זמן בין השמשות, בין השקיעה לצאת הכוכבים (18 דקות בערך). 

את שבעת הימים הנקיים מתחילים לספור החל מהערב הנקי הראשון (עם מגבלה שמיד נציין).

הספירה מתבצעת כספירת ימים, כשבכל יום כזה בודקים אם יש דם או לא (בבוקר ובערב, בעזרת בד מיוחד שניתן לקנות בכל מקווה או סופרמרקט חרדי, במקרים מסויימים ניתן לבדוק רק פעם ביום, אם יש סכנה של פגיעה שתגרום לדימום, והיתר של רב יש מקרים בודקים רק ביום הראשון והאחרון, כשיש קשיים מיוחדים).
לא ניתן להתחיל לספור שבעה נקיים לפני חמישה ימים, לספרדים ארבעה, מתחילת המחזור (זוהי המגבלה עליה דברתי). או לפחות שלושה ימים (אם כי כפי שאמרנו זה מצב נדיר)... מהיום האחרון שבו היו יחסי אישות, בעיקר לספרדים שהולכים על פי שיטת הרב עובדיה. גם בזה יש מקרים נדירים שבהם יש אפשרות להתיר בדיקה מיידית בתנאים מסויימים שהרב יפרט.

לדוגמא- מחזור חודשי בשבת והפסקת הדם ביום שלישי, חייבים לחכות עוד יומיים (כדי להגיע לחמישה ימים), ביום רביעי בערב מיד לפני השקיעה מבצעים בדיקה... כמובן שזה מאוד לא שכיח. רוב הפעמים זה לוקח יותר מחמישה ימים.

אם אין דם הרי שאחרי השקיעה, שלפי היהדות זה כבר יום חמישי, מתחילים לספור. חמישי, שישי, שבת, ראשון, שני, שלישי, רביעי. ברביעי אחרי השקיעה (שוב, שזה כבר יום חמישי) הולכים למקווה.

ההליכה למקווה יוצאת תמיד באותו יום של הבדיקה, הבדיקה לפני השקיעה והמקווה אחרי.

האשה הולכת למקווה אחרי התנקות רצינית ביותר, או עושה אותה שם, ואחרי טבילה במקווה הזוג מותר שוב, עד הפעם הבאה שרואים דם.
תשובות נוספות בנושא-
חילוני וחילוניה בני 16
מלבד העובדה שלא סביר שבחורה חילונית בגיל 16 תדע איך לטבול. יש כאן כמה גזירות חז"ל שעוברים אליהם, וכן פסוק אחד.

בגזירות של חז"ל הן שכלה ללא חופה אסורה לבעלה, כלה ללא כתובה אסורה לבעלה כנידה.

יש מצב תיאורטי של קידושין ללא כתובה, ואז היא תיקרא פילגש, אבל לא נהגו בזה כבר בערך 2000 שנה.

כמו כן יש פסוק של "לא תהיה קדשה" שמתאר מצב כזה, שבו איש ואשה חיים רק חיי אישות ללא חיי נישואין.

כך שמלבד הנידה יש כאן הרבה גזירות חכמים ודרכי תורה שעוברים עליהם.
אמצעי מניעה
א) אני לא בטוח שההתקן מירנה הוא זה שגורם לדימומים של אשתך, הוא אכן גורם לעיתים להכתמות, אבל נדמה לי יותר שהדימומים של אשתך נובעים מהגיל, זה הגיל שבו זה מתחיל, המון דימומים לא סדירים וכדומה. אבל כשם שהם לא סדירים לצד האחד, כך הם לא סדירים לצד השני ויכולים לעבור בגיל הזה חודשיים, שלושה ללא דימום. אנא בדקו את זה עם הרופאה שלכם. זה דבר מאוד שכיח שהאי סדירות מתחילה בגיל הזה בערך.

ב) לגבי עצם השאלה, אני בטח לא, ולענ"ד אף רב אחר, לא יכולים להתיר הוצאת זרע לבטלה. הקושי הנורא מוכר וחוזר שוב ושוב, אולם אני לא מכיר דרך להתיר את זה. זה נכון אמנם שיש חלק קטן מהראשונים שלדעתם זה איסור דרבנן, אולם היחס בתורה הפנימית לאיסור הוא חמור מאוד וכך נהוג להתייחס אליו. בדיוק כמו שאי אפשר להתיר לנערים מתבגרים את האיסור הזה. כך שאני לא רואה דרך שבה ניתן לגשת לענין מהצד הזה. ישנו רב אחד שמתיר סוג של אוננות ללא הוצאת זרע לבטלה לנערים מתבגרים, אבל אני מעולם לא מצאתי את זה יעיל... לכאורה זה רק מגדיר את הלחץ... 

כך שדרך ההתמודדות שלכם צריכה להיות שונה, אולי לבקש מהרופאה כדורים שמונעים דימום, אולי הרבה שימוש באמצעים טבעיים (ישנן לא מעט שיטות טבעיות לצמצום דימום החל מילקוט הרועים ועד כל מיני שיטות של תרגילי יוגה), אולם לא בדרך של שז"ל.
הפסק טהרה
בבוקר הוא היה נקי לגמרי?
מתי היתה הבדיקה בפועל, אחרי השקיעה? באיזו שעה?
למה שאלתם רק היום ולא בשלישי? אז היה המצב הרבה פחות מסובך...

בכל מקרה, ובלי קשר, שתעשה בבקשה בדיקה היום לפני שקיעה, כדי שאם לא נמצא היתר שלא תפסידו עוד יום.
הפסק טהרה
הבדיקה שהיא עשתה בבוקר היתה בבוקר שאחרי?
כלומר- היא עשתה הפסק ביום שני, ביום שלישי בבוקר בדקשה ובשלישי בערב שכחה?
אם לא, ואם מדובר על הבדיקה של יום שני, באיזו שעה היא עשתה בערב?
טהרה
הנושא של ההרחקות הוא בהחלט קשה מאוד. זה ממש שינוי בדרך החיים הרגילה ולרבים מאוד קשה עם זה. יש בזה קושי אמיתי- ההעברה של אחד לשני, הנגיעה הקלה וכו'. אולם זה לא רק מוגבל לימינו, זה תמיד היה קשה וחכמים מתארים מקרים שבהם גם בזמנם היה קשה לאנשים עם זה.

עם זאת, מדובר במשהו שאכן צריך להקפיד עליו. זה לא משהו שבטל ולא יוכל להיבטל אלא אם כן יהיה בית דין חדש שיתיר את ההרחקות, אולם אם זה לא יקרה, זה עדיין קיים. לגעת אחד בשני בתקופת הנידה זה בהחלט דבר אסור שגם ניתן להבין את הטעם- כי נגיעה היא לא דבר מוגבל וניתן בהחלט להגיע ממנה למשהו חמור יותר. ההגבלות הללו יוצרות חייץ ממש ברור שבו כל קרבה אסורה והן מקילות על שמירת הנידה. לגבי נושא ההעברה- כאן יותר קשה להסביר את מהות האיסור... וצריך לקבל את זה כמשהו שחכמים אמרו וצריך לשמור אותו, גם אם קשה להבין.

לגבי נושא הוסתות- צריך לשמור את ההרחקה הבסיסית (תשמיש) בשלוש וסתות- היום בחודש, היום ה30 ווסת ההרחקה כמו שהיתה בפעם הקודמת. כאן ניתן ללכת לפי הספרדים ולהתיר נגיעה ואפילו חיבוק ונישוק, אולם תשמיש אסור. זה די קל, כי צריך רק להימנע מתשמיש עצמו. בכל מקרה, אצל רוב האנשים והנשים היום ה30 לא קיים ובדרך כלל החודש וההרחקה מתמזגים. כך שמדובר על יום אחד בחוד.
מתי לטבול במקווה
הכתם החום היה בבוקר שבת? אם כן, אז ההפסק בטהרה היה במוצאי שבת ואת צריכה לטבול במוצאי שבת. כי הדימום היה עד שבת בצהריים.